התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Freeheld
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 22.10.2015 18:06
סיפורה האמיתי של לואל הסטר, בלשית מצטיינת במשטרת ניו ג'רזי ולסבית בארון, נועד להביא אוסקר שני ברציפות לג'וליאן מור, שמדלגת מאלצהיימר לגסיסה מסרטן

Freeheld

סרט: Freeheld... ז'אנר: דרמה... במאי: פיטר סולט... שחקנים: ג'וליאן מור, אלן פייג', מייקל שאנון, סטיב קארל, ג'וש צ'רלס, לוק גריימס... זמן: 103 דקות

זוהי, ללא ספק, שעתה היפה של הקהילה הגאה בהוליווד.

בטקס פרסי האוסקר הבא, לפחות 3 סרטים כבר מסומנים כמי שעתידים לגרוף שלל מועמדויות ושלושתם עוסקים בהווי חייהן של דמויות המתמודדות עם נטייה מינית שנחשבה, בזמנו, לחריגה מהנורמות המקובלות.

"קרול", שביים טוד היינס, מספר על רעיה ואם בשנות ה-50 של המאה שעברה (קייט בלנשט), המוצאת עצמה מאוהבת בזבנית צעירה בחנות כלבו (רוני מארה).

"הנערה הדנית", שביים טום הופר, מגולל את סיפורו של הגבר הראשון בהיסטוריה שעבר ניתוח לשינוי מין (אדי רדמיין).

ו-Freeheld, שביים פיטר סולט (הזכור מדרמת האינדי המקסימה Nick and Norah's Infinite Playlist), ומבוסס על סרט תיעודי של הבמאית סינתיה ווייד מלפני 8 שנים - הוא הסנונית הראשונה בלהק המתקרב.

לרשימה אפשר להוסיף גם את Suffragette שביימה שרה גברון, על מאבקן האלים של נשים בבריטניה לקבלת זכות ההצבעה שהוליד את התנועה הפמיניסטית. הסרט אינו עוסק בנטיות מיניות, אך ממחיש היטב את האגרסיביות בה ניסתה החברה הגברית להשיב לתלם מה שנתפס בעיניה כסטייה של נשים מייעודן הטבעי: ילדים ומטבח.

מין מזדמן בבארים מרוחקים

לואל הסטר (ג'וליאן מור) היא, על פניו, אישה חזקה המתפקדת בעולם גברי. כבלשית מצטיינת במשטרת ניו ג'רזי, היא משרתת בנאמנות את המחוז מזה למעלה מ-20 שנה וחולמת על דרגת סגן.

בפועל, וזו הבעיה הגדולה הראשונה של הסרט, היא רחוקה מלהיות דמות נערצת. לואל חיה עמוק בארון, מחשש שחשיפת היותה לסבית יפגע בקידום שלה. כדי לפגוש נשים למטרות מין מזדמן היא נוסעת כמה שעות הלוך וחזור לבארים מרוחקים ממקום מגוריה. אפילו שותפה מזה למעלה מעשור, דיין וולס (מייקל שאנון), אינו מודע לנטייתה המינית והתסריט אף רומז שהוא מאוהב בה בסתר.

ואז פוגשת לואל את סטייסי אנדרה (אלן פייג'), מכונאית רכב הצעירה ממנה בשנים רבות.

לואל מחפשת עוד סטוץ, סטייסי רוצה אהבת אמת.

למרות כמה חריקות צורמות בבוקר שאחרי, הרומן מתחיל לפרוח. עדיין, לואל מסרבת להציג את סטייסי כבת זוגה ומספרת למקורביה המעטים שמדובר בשותפה לדירה בבית אותו הן רוכשות ומשפצות, והופכות לקן אוהבים חמים מבפנים ואטום כלפי חוץ.

הפוטנציאל המעניין בסיפור, המבוסס כאמור על אירועים אמיתיים, הוא הפיכתה של לואל מדמות החיה בפחד מתמיד מחשיפה - למובילת מאבק ציבורי לזכויות הקהילה ההומו-לסבית.

המהלך נכפה עליה כאשר היא חולה בסרטן ומגישה בקשה רשמית להכיר בסטייסי כבת זוגה, כדי שזו תוכל לקבל את קצבת הפנסיה שלה לאחר מותה כמקובל בזוגות סטרייטים.

Freeheld

מתהומות האלצהיימר לגסיסה מסרטן

פקידי המחוז, כולם גברים עשירים, שמרנים, גזענים וחיים לפי ספר חוקים בן 200 שנה (פרט לצדיק אחד), דוחים בבעתה את הבקשה, שמשמעותה עבורם צעד נוסף בדרך להכרה בנישואי זוגות חד מיניים.

פיטר סולט מציג את המהפך של לורל כמהלך ספונטני הנמשך כמה שניות. רגע אחד היא בפאניקה שמישהו בעבודה ידע. רגע אחרי היא כותבת למועצת המחוז. רגע נוסף אחרי, היא חוברת לסטיבן גולדשטיין (סטיב קארל), פעיל נלהב וצעקני למען זכויות הקהילה הגאה המצהיר שיעשה שימוש ציני במצבה הטרגי על מנת לקדם את האג'נדה שלו.

דמותו של גולדשטיין היא עוד חוליה חלשה של הסרט. לכאורה, הוא ההפוגה הקומית בסיפור אהבה טרגי. בפועל, הוא התגלמות כל הסטיגמות השליליות על הומוסקסואל שהוא לא רק יהודי מסורתי חובש כיפה, אלא גם מוקצן והיסטרי עם סף רגישות של כלבלב צ'יוואווה על ספידים.

למה בוחר הסרט במהפך אולטרה-לייט כזה?

אולי כי יש לו אג'נדה נפרדת, נעלה בהרבה מסיפורה של פעילת זכויות לסבית, והיא אוסקר שני לג'וליאן מור.

כן, שנה אחרי שזכתה סופסוף בפרס (בצדק) על תפקידה ב"עדיין אליס", היא רוצה עוד אחד (לגיטימי, זה בדיוק מה שאדי רדמיין מנסה לעשות ב"נערה הדנית").

בסרט ההוא גלשה מור לתהומות מחלת האלצהיימר, וכאן היא גוססת מסרטן.

אז נכון, עשרות סרטים עסקו בעבר בדמות ראשית הנלחמת במחלה האיומה, אך מעטים עקבו אחרי תהליך ההתפוררות של הגוף והנפש בפולשנות כמעט פורנוגראפית כמו Freeheld.

מור מרזה, מחווירה, מאבדת את שיערה, עיניה מזדגגות, נשימתה הופכת לאסופה של חרחורים מקוטעים, מבטה מזדגג, רגליה כושלות. זמן המסך המוקדש לתיעוד התהליך הזה כמעט שווה לזמן המסך המוקדש לסיפור החשוב באמת: הלחץ הציבורי המצטבר שהכריח את פקידי השלטון לחזור בהם מפסיקתם הראשונית; אירוע תקדימי שאכן הוביל, שנים מאוחר יותר, להכרה מלאה בנישואים חד מיניים בכל רחבי ארצות הברית.

זהו כמובן מהלך מבורך ומתבקש, אך Freeheld כושל בניסיונו לשכנע את הצופה שלואל הסטר היא גיבורה מייצגת של המאבק להשגת מטרה זו. למעשה, גם ברגעי מחלתה הקשים ביותר היא סירבה להצטלם לסרטון תעמולה הקורא להכרה בנישואים חד מיניים, ודרשה רק את תיקון החוק שהיה רלוונטי למצבה האישי: העברת הפנסיה שלה לזוגתה.

Freeheld

קשוח עם לב זהב

זה משאיר את אלן פייג' ומייקל שאנון, ואם שני אלה יזכו במועמדויות לפרסי האוסקר על שחקן ושחקנית המשנה זה יהיה צדק פואטי.

הדמויות של סטייסי אנדרה ודיין וולס הן לא רק המעניינות ביותר בסרט, הן גם זוכות לביצועים מושלמים. הסצנה בה סטייסי, הצעירה הביישנית הסולדת מאירועים פומביים, נושאת דברים באסיפת המחוז - היא המרגשת ביותר בסרט וללא ספק הופעתה הטובה ביותר של פייג' מאז התגלתה בסרט "ג'ונו".

שאנון, המגלם לרוב גברים אלימים עם נטיות פסיכוטיות, מנצל כאן את גובהו, שפת הגוף המאיימת ועיני הפלדה שלו ליצירת דמות מורכבת של הקשוח עם לב הזהב. בשם ההערכה (ואולי האהבה) לשותפתו, הוא הופך מגבר-גבר צר אופקים ונטול כל סנטימנטים לקהילה הגאה, למי שמנהל בפועל את מלחמתה של לואל ואף משכנע בהדרגה את חבריו השוטרים לנטוש את דיעותיהם הקדומות החשוכות ולהתייצב לצד חברתם בשעתה הקשה ביותר; מהלך עלילתי מלא ומשכנע בהרבה מזה של הדמות הראשית.

לסיכום: כסרט האמור להצדיע לקהילה הגאה יש לא מעט רגעים מרגשים וסכריניים, כנדרש, אך גם לא מעט החמצות.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה