התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

צפייה ביתית: No Escape
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 23.11.2015 20:26
מה מפחיד יותר? לקפוץ מהגג או להישאר עליו עם אוון ווילסון? ואיך חולשותיו הגדולות ביותר אינן פוגמות בסרטים הלא בהכרח גרועים שבהם הוא מככב

No Escape (אין לאן לברוח)... ז'אנר: מתח, פעולה... במאי: ג'ון אריק דודל... שחקנים: אוון ווילסון, לייק בל, פירס ברוסנן, סטרלינג ג'רינס, קלייר גיר... זמן: 103 דקות

לו היה כותב שורות אלה נדרש לבחור את השחקן השנוא עליו ביותר, אוון ווילסון היה זוכה בתואר אחרי מאבק איתנים מול חברו הוותיק ווינס ווהן.

אבל למרבה הפלא, לא מעט סרטים בהם השתתף ווילסון, שההגדרה "פרווה" הומצאה במיוחד עבורו, היו דווקא סבירים ואף למעלה מזה (ע"ע Midnight in Paris של וודי אלן). מה שהופך אותו לאחד מאותם פלאי טבע נדירים: שחקן שחולשותיו הגדולות ביותר (אפס כריזמה וכישרון) אינן פוגמות משמעותית בסרטים הלא בהכרח גרועים אליהם הוא מלוהק... היות ונוכחותו כה אנמית.

No Escape, סרטו האחרון של ווילסון, הוא דוגמה מובהקת. מותחן יעיל ואפקטיבי בכיכובו של שחקן לא יעיל ולחלוטין לא אפקטיבי.

ג'ון אריק דודל הוא במאי מיומן של סרטי אימה דלי תקציב. הוא חתום, בין השאר, על Devil, על As Above so Below ועל Quarantine. כולם מתרחשים בחללים סגורים וקלאוסטרופוביים, ניגשים כמה שיותר מהר ללב האקשן ומכוונים למטרה יחידה ומבורכת: לגרום לצופה לזנק בבהלה מהכיסא. No Escape, על פניו, אמור להיות שינוי כיוון. הוא מוגדר כמותחן ולא כסרט אימה, ומצולם ברובו תחת כיפת השמיים, אבל מתחת לציפוי החדש מסתתר אותו רכב ישן ואהוב. הסרט גם צולם בתקציב זעום של 5 מיליון דולר, אבל נראה מושקע בהרבה.

תאוות נקם סוציאליסטית

ג'ק דווייר (ווילסון) היה בעברו מהנדס מצליח, אבל כמה פניות לא נכונות בקריירה אילצו אותו להתפשר על ג'וב לא יוקרתי בחברה הבונה מפעל להתפלת מים במדינת עולם שלישי במזרח אסיה. התסריט לא מציין במפורש את המילה "תאילנד", אבל די ברור מאיפה הגיעה ההשראה.

כך או אחרת, ג'ק נוחת באותו חור נידח עם אשתו הלא ממש מאושרת (לייק בל) ושתי בנותיו המעצבנות, וכבר בבוקר שאחרי מגלה שהמדינה עברה הפיכה צבאית ואת השלטון תפס המון זועם, המשוטט ברחובות ומחסל בתאוות נקם סוציאליסטית כל מי שיש לו עיניים בהירות ומבטא אמריקאי.

מרגע זה ג'ק ומשפחתו מחויבים למטרה יחידה: להישאר בחיים ולמצוא דרך להימלט מהמדינה הקורסת. היחיד המצליח לסייע הוא תייר שתיין בשם המונד (פירס ברוסנן), המתגלה כעסקן ובוחש מיומן בקלחת המקומית.

כאמור, מעטפת המותחן היא רק אשליה. בפועל, מהרגע בו מתחילה המשפחה האמריקאית לנוס על נפשה, No Escape הוא סרט אימה לכל דבר - וככזה הוא עשוי מצוין. דודל הוא במאי היודע נפש קהלו, ומתמצת למינימום את המלל, לטובת כמה שיותר פעולה. לפחות בסצינה אחת, בה נאלץ ג'ק להשליך את שתי בנותיו ההיסטריות בזו אחר זו מגג בית מלון, הוא יצר קלאסיקה בהתהוות של הז'אנר. מצד שני, מה מפחיד יותר? לקפוץ מהגג, או להישאר עליו עם אוון ווילסון?

לסיכום: אולי תשכחו את הסרט ביום שאחרי, אבל לא תנשמו שעה וחצי תוך כדי הצפייה בו.

עוד השבוע בדי.וי.די:

American Ultra (אמריקן אולטרה).

אחרי שכבר גילמו זוג נאהבים בדרמת הנעורים המוערכת Adventureland, שבים ג'סי אייזנברג וקריסטן סטיוארט לגלם בני זוג באחד הסרטים הכושלים של הקיץ האחרון. נסו לדמיין את אייזנברג - שתפקידו המפורסם ביותר היה כמארק צוקרברג, ממציא ומייסד פייסבוק  בסרט "הרשת החברתית", מגלם את הסוכן החשאי הקטלני ג'ייסון בורן. מגוחך? זה בדיוק מה שקורה בסרט הנוכחי.

מייק האוול עובד כקופאי בסופר, מעשן ג'וינטים בשרשרת וסובל מהתקפי חרדה המונעים ממנו לצאת מגבולות העיירה הנידחת בה הוא מתגורר. נחמתו האחת היא חברתו פיבי (סטיוארט), סטלנית על בזכות עצמה, לה הוא מתכוון להציע נישואים "ברגע המתאים" שלא מגיע לעולם.

ערב אחד מגיעה לסופר אישה מסתורית המדקלמת באוזניו כמה משפטים חסרי משמעות ונעלמת. כמה דקות אחרי מנסים 2 גברים מגודלים להתעסק עם הרכב של האוול, והוא מחסל אותם בלי להניד עפעף בעזרת כפית. מתברר שהאפס המאופס הוא בעצם פליט מיזם כושל של ה-CIA, ההופך חנונים חסרי יחוד למכונות קטל משומנות; רק שאותו מיזם הוקפא, ועכשיו מנסה הממשל לטאטא את השטח.

מנקודה זו והלאה שועט הסרט קדימה, נישא על גב גימיק יחיד: הפיכתו של ג'סי אייזנברג הרכרוכי והנוירוטי לצבא של איש אחד, שבסוף היום צריך לא רק להישאר בחיים אלא גם להציל את נערתו ולחתום בנשיקה.

לסיכום: נטול כל הגיון או נפח, ובכל זאת מבדר מדי פעם.

* The Man from U.N.C.L.E (שם קוד מ.ל.א.ך).

ביקורת מלאה על הסרט פורסמה במדור זה כשיצא לקולנוע לפני כ-3 חודשים, אז יצא לבתי הקולנוע והוכתר מיד כאחד הכישלונות הגדולים של עונת הקיץ. בצפייה ביתית מתגלה סרט המרגלים של הבמאי גאי ריצ'י, המבוסס על סדרת טלוויזיה מסוף שנות ה-60, כמוצר משעשע ולא מזיק. במילים אחרות, מושלם לצפייה ביתית.

העלילה פשוטה: שני סוכנים, האחד אמריקאי העובד עבור ה-CIA (הנרי קאביל) והשני רוסי העובד עבור ה KGB (ארמי האמר), נאלצים לשכוח שהם בעיצומה של המלחמה הקרה ולאחד כוחות מול אויב משותף -  מיליארדרית איטלקייה המאיימת למכור ראש חץ גרעיני לארגון ניאו נאצי. כמקובל בז'אנר, גם כאן את 2 הזאבים הבודדים המגלים שהם נולדו לדואט, מה גם שיש צלע שלישית: מכונאית מקסימה ממזרח גרמניה (אליסיה ויקנדר) המגויסת אף היא למשימה.

לסיכום: אלגנטי, קליל ואוורירי כבקבוק שמפניה צוננת, ועיצוב התפאורה והתלבושות הוא לעילא.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה