התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

חצי מיליארד דולר בסוף השבוע הראשון: מה יש ב-Star Wars החדש?
מאת: טל פרי | פורסם: 20.12.2015 21:13
מבקר הקולנוע של IsraeliLifeUSA.com סבור שגם אם "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" אינו הסרט הגדול או החשוב של 2015 הוא לא מבייש את המסורת המפוארת מתוכה צמח

"תחיית המתים" של הריסון פורד"תחיית המתים" של הריסון פורד

Star wars: The Force Awakens (מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר)... ז'אנר: פעולה, הרפתקאות, פנטזיה... במאי: ג'.ג' אברהמס... שחקנים: דייזי רידלי, ג'ון בויגה, הריסון פורד, אדם דרייבר, קארי פישר, אוסקר אייזק... זמן: 135 דקות

איש חכם אמר פעם שכאשר יש שתי דעות מנוגדות לחלוטין בסוגיה מסוימת, האמת היא כנראה משהו באמצע.

זה נכון גם לגבי הסרט החדש בסאגת "מלחמת הכוכבים" - Star Wars: The Force Awakens (מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר).

8 שנים עברו מאז "נקמת הסית'", שחתם את הטרילוגיה השנייה באופרת החלל שיצר הבמאי ג'ורג' לוקאס לראשונה בשנת 1977.

מאז, תמורת סכום עתק של 4 מיליארד דולר, מכר לוקאס את זיכיון חייו לאולפני וולט דיסני שהעבירו את המושכות לידיו של הבמאי-תסריטאי ג'.ג' אברהמס. מהיוצרים הבולטים של המילניום החדש הן בקולנוע והן בטלוויזיה; וחשוב מכך: מעריץ מושבע של "מלחמת הכוכבים" המקורי.

אברהמס קיבל תקציב של 200 מליון דולר לצילומים, ועוד 250 מליון דולר לקמפיין יחסי הציבור.

הפרט היחיד שהיה ידוע כבר בשלב מוקדם של ההפקה הוא שהעלילה תתרחש 30 שנה אחרי סיום "שובו של הג'די", כלומר אחרי ניצחון כוחות המורדים על האימפריה. כל שאר הפרטים נשמרו בסוד עד להקרנת הבכורה.

מובן שהסרט הנוכחי הוא רק הראשון בטרילוגיה חדשה, שחלקה השני כבר מצטלם בבימויו של ריאן ג'ונסון (הזכור ממותחן המדע בדיוני המסקרן Looper), ויגיע למסכים במאי 2017. מדובר בתעשייה ענקית המחייבת יצירת באזז בהתאם. אי אפשר לשווק סרט כמו Star Wars: The Force Awakens כעוד להיט פופקורן. זה חייב להיות הכי גדול אי פעם.

הכוכבת האמיתית של מלחמת הכוכבים החדש, דייזי רידליהכוכבת האמיתית של מלחמת הכוכבים החדש, דייזי רידלי

"מיטב הלהיטים" של הסרטים המקוריים

אז זהו, שזה לא. אפרופו האמת הנמצאת תמיד באמצע, "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" אינו הסרט הכי גדול או חשוב של 2015 ומצד שני הוא לא מבייש את המסורת המפוארת מתוכה צמח.

אהבתו הגדולה של אברהמס ליקום שברא ג'ורג' לוקאס ניכרת בכל צעד ושעל, וחלקים שלמים בסרט הם הומאז' מתמשך למקור.

כל דמות חדשה מתכתבת ברמה כזו או אחרת עם אחת הדמויות מהסרטים הישנים (כולל הרובוט המקסים BB8, ממשיך דרכם של C3PO ו-R2D2, המגיחים להופעות אורח קצרות ולא נחוצות מעבר לאפקט הנוסטלגי)... כוכב הלכת המדברי ג'אקו הוא העתק מושלם של טטואין... תחנת החלל Starkiller היא שדרוג של כוכב המוות... השליט העליון סנוק (דמות דיגיטאלית מעוצבת ברישול של חייזר עם ראש ענק ומצולק) הוא בבועה של הקיסר המעוות פלפטין... הסצינה בקנטינה של מאז קנאטה היא הצדעה לפאב במוס אייזלי (כולל הלהקה המנגנת ג'אז ברקע) ועוד. זהו כוחו הגדול של הסרט, אבל גם חולשתו הבולטת ביותר.

רוב הזמן, Star Wars: The Force Awakens נראה ומרגיש כמו ניסיון לצלם מחדש בטכנולוגיה עכשווית את "מיטב הלהיטים" של הסרטים המקוריים. נדמה שאברהמס חשב אילו סצינות אהובות עליו הוא רוצה לשחזר, ורק אז נכתב תסריט המחבר ביניהן כאילו היה מדובר במחזמר "מאמא מיה", בו קדמו השירים בשלושה עשורים לסיפור שנבנה סביבם.

התוצאה היא סרט המרעיף גלי נוסטלגיה על המעריצים המושבעים השולטים בסדרה לפרטי פרטים, ונגיש הרבה פחות למבקרים חדשים ביקום של מלחמת הכוכבים, בהם ילדים שהם קהל היעד העיקרי של אולפני דיסני.

ג'.ג' אברהמס הוא, כאמור, יוצר קולנועי מהליגה הלאומית של הוליווד. ברור היה מראש שהפן הטכני של האפקטים, הצילומים, הסאונד והעיצוב יהיה לעילא - והוא אכן כזה. מצד שני אברהמס האמין, ובצדק, שרוב הקהל הפוטנציאלי כבר מונח בכיסו עוד לפני שצולם הפריים הראשון. מה שהוביל לכמה החלטות ליהוק תמוהות ולתסריט הלוקה בחורים בסדר גודל שגם גבינה שוויצרית לא הייתה עוברת עליהם לסדר היום.

איחוד מרגש בין דמויות חדשות לוותיקותאיחוד מרגש בין דמויות חדשות לוותיקות

מבולבלים? תתבלבלו עוד יותר

זה מתחיל בתעלומה הגדולה של הסרט: לאן נעלם לוק סקייווקר, אחרון אבירי הג'די, שהן כוחות הרוע של המסדר הראשון והן מנהיגי המחתרת בהנהגתה של אחותו הגנרלית (והנסיכה לשעבר) ליה מחפשים אחריו.

ובכן, אם לוק אכן כפה על עצמו גלות מבודדת כפי שהתסריט טוען, מדוע הותיר אחריו פאזל אלקטרוני המציין את מיקומו המדויק?

ובאשר למסדר הראשון, השלטון הדיקטטורי שהחליף את האימפריה הישנה, מאיפה הם צצו בדיוק? 30 שנה חשבנו שהאימפריה קרסה והמורדים ניצחו. עכשיו מתברר שהמורדים מעולם לא שיקמו את הרפובליקה והפכו לשליטים החדשים של הגלקסיה, ורק הרעים התחלפו.

ואם כבר רעים מה עושה דומאל גליסון, הג'ינג'י הכי סימפטי בקולנוע בשנים האחרונות, בתפקיד גנרל הוקס שהוא סוג של היטלר בין כוכבים?

ומה הקטע של קיילו רן, האמור להיות הדארת' ויידר החדש? מישהו באמת מצפה שהילד הקפריזי עם התפרצויות הזעם ההיסטריות יפחיד מישהו? אם הוא אכן מעריץ מושבע של דארת' ויידר, הוא לא יודע שעל ערש דווי אלילו חזר לצד של הטובים?

ואם ויידר לבש חליפה משוריינת וקסדה כדי לשמר בחיים את גופו, שנפגע ללא תקנה בדו קרב מול אובי וואן קנובי, מה התירוץ של קיילו רן המסתדר מצוין (לפחות פיזית) גם כשהוא מסיר את המסכה השחורה והמגוחכת שלו?

לא שהקונטרה של קיילו רן, ריי, חפה מבעיות התסריט. ללוק סקייווקר נדרשו 3 סרטים עד שלמד לשלוט ברזי "הכוח", והפך יריב ראוי לדארת' ויידר. בסרט הנוכחי מצליחה ריי, בלי שום אובי וואן קנובי או יודה שידריכו אותה, לא רק להשתמש ב"כוח" אלא גם לעמוד מול קיילו רן כיריבה המתעלית עליו בכוחה.

באשר לאיחוד המרגש בין הדמויות החדשות לאלו הוותיקות, הוא מתחיל בסצינה בה האן סולו וצ'ובקה אוספים את המילניום פלקון החבוטה, ספינת החלל ששרתה אותם כשעוד היו צמד מבריחים פוחזים. איך השניים הגיעו לשם דווקא בזמן ובמקום הנכונים? אין לדעת. ומה בדיוק הסטאטוס של האן סולו וליה? הבנו שהם היו נשואים, שהיה להם ילד והם איבדו אותו (בערך), ואז הם נפרדו. עדיין, כשהשניים מתאחדים אחרי מה שאמור להיות נתק של שנים, היא מתנהגת כאילו הוא רק הלך למכולת וחזר.

למען האיזון (והצדק), הנה שתי נקודות זכות בולטות של Star Wars: The Force Awakens:

האחת: דייזי רידלי. אברהמס הימר על אנגליה אלמונית בת 23, עם ניסיון משחק שכלל כמה הופעות אורח בסדרות טלוויזיה וקליפים ואפס סרטי קולנוע - וקלע בול. לא שרידלי היא שחקנית דגולה (סרטי מלחמת הכוכבים לא דרשו אף פעם יכולות דרמטיות וירטואוזיות), אבל היופי והכריזמה שלה שורפים את המסך והיא הופכת את ריי לדמות שדור שלם של גיקים הורמונאליים ירצה לפנטז עליה.

האס השני בשרוול של אברהמס הוא הריסון פורד, שבגיל 73 חזר לתפקיד שהפך אותו לכוכב. פורד מגלם בשנים האחרונות בעיקר קשישים זועפים, וכאן הוא מבצע את תחיית המתים. האן סולו של Star Wars: The Force Awakenss הוא כל מה שמעריצי הסדרה חלמו עליו מהיום בו שמעו שהדמות תשתתף בסרט החדש. ציני, מצחיק, שרמנטי, אבל גם נושא על כתפיו סצינה קורעת לב שתהפוך מן הסתם לקלאסיקה בסדר הגודל של "Luke, I'm your father".

לסיכום: עם כל הזמן והכסף שעמדו לרשות היוצרים אפשר היה לצפות לתסריט מהודק והגיוני יותר, אבל עבור המעריצים הוותיקים אלו רק מהמורות לא משמעותיות. 

לעוד ביקורות קולנוע וצפייה ביתית מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה