התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

סרט חדש: Joy
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 31.12.2015 14:12
מי לא ירצה לראות את השחקנית הצעירה המוערכת ביותר בהוליווד כיום בסרט שכולו שיר הלל לקפיטליזם האמריקני, לפיו כל אחד יכול להצליח אם רק יאמין ויעבוד קשה

Joy (ג'וי)

Joy (ג'וי)... ז'אנר: דרמה, קומדיה... במאי: דיויד או. ראסל... שחקנים: ג'ניפר לורנס, רוברט דה נירו, ברדלי קופר, וירג'יניה מדסן, אדגר רמירז, איזבלה רוסוליני... זמן: 124 דקות

באחת הסצינות היותר מדכאות בסרט Joy, המבוסס על סיפור אמיתי, נדמה שכל עמלה של הגיבורה יירד לטמיון והיא תישאר חסרת כל. אביה רודי (אותו מגלם רוברט דה נירו) אומר לה שהוא לוקח את האחריות לכישלונה על עצמו, היות ואסור היה לו לטפח בה תקוות שווא לפיהן היא יכולה להיות יותר מעקרת בית גרושה ממעמד הפועלים.

בדיעבד, זה בדיוק מה שהיא הייתה צריכה לשמוע כדי להתרומם מהקרשים, חדורת רוב קרב - ולנצח במאבק שיביא לה את האושר והעושר.

באותה הזדמנות ג'וי גם מקצצת את שיערה הארוך, לובשת משקפי שמש ומעיל עור, ומגיעה לעימות הסופי במראה גברי וקשוח. בעולם של זאבים, כך היא מבינה, היא לא יכולה לשרוד אם תיראה כמו כבשה, או במקרה שלה כאחותה של ברבי.

התוצאה הסופית היא סרט שכולו שיר הלל לקפיטליזם האמריקני, לפיו כל אחד יכול להצליח אם רק יאמין בעצמו ויעבוד קשה. יהיו מכשולים בדרך, והרבה - אבל אם לא תסכים לקבל "לא" כתשובה, תתגבר בסופו של דבר על כולם.

מה לגבי כל אותם מאות-אלפים של יזמים קטנים הנדרסים ונמחקים, ובדרך מאבדים את כל רכושם? הסרט מזכיר אותם כבדרך אגב, אך לעולם לא מראה אותם.

Joy (ג'וי)שבירת המעגל המטורף

כמו גרף המכירות במשרדו של ניל ווקר, מנהל ערוץ הקניות הטלוויזיוני אותו מגלם ברדלי קופר, Joy מתחיל בתחתית ומתנהל בקו ישר למעלה. בנוסף, כדי שהעלילה תהיה אמינה הצופה חייב להאמין שג'וי תעשה הכול כדי להיחלץ משיגרת חייה האפורים.

וכאן הבמאי דייויד או. ראסל מצטיין. הוא פותח את הסרט ב-20 דקות אינטנסיביות המתארות יום אחד בחייה של הגיבורה, וזה מספיק כדי לשכנע כל אחד שעבור ג'וי שבירת המעגל המטורף הזה היא אכן עניין של חיים ומוות.

דייויד או. ראסל החל את דרכו כבמאי עצמאי ומקורי, והצליח לעבור ללב המיינסטרים בלי לאבד את המגע האישי הייחודי שלו בסיפורים על טיפוסים אקצנטריים החיים בשולי החוק, או החברה, ועדיין מצליחים להגיע לפסגה בדרכם שלהם.

זהו שיתוף הפעולה השלישי ברציפות שלו עם ג'ניפר לורנס, החייבת לו במידה רבה את המעבר מכוכבת נעורים בסרטי "אקס מן" ו"משחקי הרעב" לשחקנית הצעירה המוערכת ביותר בהוליווד כיום.

ב-Joy מככבת גלריה ססגונית של שחקנים, כל אחד מהם מצטיין במילוי תפקידו, אך נוכחותה של לורנס טוטאלית. ראסל לא רק משבץ אותה כמעט בכל סצינה, הוא לא מותיר לשום שחקן אחר חלון הזדמנויות להעפיל עליה ולזכות ברגע חסד שיהיה כולו שלו.

זה לגיטימי כאשר יש לך כוכבת מוכשרת וכריזמטית דיה לעמוד במשימה, ולורנס היא בהחלט כזו למרות שמשהו בפולחן ההלל ליכולותיה מתחיל לאבד פרופורציה.

הסוגיה המעניינת יותר היא הדרך בה ראסל מתח עד קצה גבול היכולת את מקסם השווא של אמנות הקולנוע רק כדי ללהק אותה לתפקיד.

למי שלא בקיא בפרטים הקטנים: ג'ניפר לורנס בת 25, היא נראית בת 25, ופרט לסצינת הסיום ראסל לא מעמיס עליה שכבות איפור כדי שתיראה מבוגרת יותר. היא בטח לא נראית גרושה עם 2 ילדים או עקרת בית קשת-יום בת 40 פלוס, גילה של ג'וי מנגנו האמיתית בתקופה המקבילה בחייה לעלילת הסרט (ובלי קשר היא אישה נאה, מטופחת ומרשימה מאוד גם כיום).

אבל ראסל אוהב לעבוד עם ג'ניפר לורנס, והיא כוכבת המושכת המונים לאולמות, וזה בדיוק המקום בו כל המעורבים אומרים "זה רק סרט". יש הרי אינספור תקדימים. כאשר מישל פייפר גילמה מלצרית מזדקנת בעיבוד הקולנועי למחזה "פרנקי וג'וני", מישהו האמין שככה נראית מלצרית? כאשר הריסון פורד גילם מפקד צוללת רוסי במותחן "K-9", מישהו תהה למה הוא מדבר אנגלית (במבטא רוסי)?

Joy (ג'וי)

מגב רצפה מהפכני

Joy מבוסס כאמור, גם אם בחופשיות, על סיפורה האמיתי של צעירה תוססת ומוכשרת ותלמידה מצטיינת, שכבר בילדותה עיצבה בחדרה פטנטים שונים וכל מקורביה ניבאו לה עתיד מזהיר.

ואולם, כמו שקורה אינספור פעמים לנערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מיד אחרי התיכון ג'וי נאלצת לוותר על חלומותיה בזה אחר זה. הוריה מתגרשים, אמה הופכת למתבודדת תימהונית המסוגרת בחדרה וצופה בטלנובלות,

היא מתאהבת בטוני החולם להפוך לתשובה הלטינית לטום ג'ונס, נישאת לו, יולדת, הם מתגרשים, אבל הוא נשאר לגור במרתף בביתה כי אין לו לאן ללכת (והם עדיין החברים הכי טובים).

בין עבודת דחק בזויה אחת לרעותה לא נשאר לה זמן לחלומות, שלא לדבר על המשאבים הנחוצים כדי לממש אותם.

אבל ג'וי מוצאת את הזמן אחרי שהיא מפוטרת מעבודתה, והוגה את הרעיון למגב רצפה מהפכני הסוחט את עצמו ומגיע לכל פינה בחדר. היא משכנעת את חברתו החדשה של אביה (איזבלה רוסוליני) להשקיע בפיתוח, ואז משכנעת מנהל בכיר בערוץ הקניות הטלוויזיוני לקדם את המגב שאף עקרת בית לא מוכנה לנסות.

לאחר שהמוצר הופך בכל זאת להצלחה מסחררת היא יוצאת להילחם נגד עסקנים מושחתים המבקשים לחטוף לעצמם את פירות עמלה, ובסופו של דבר הופכת למטרונה משגשגת החולשת על אימפריה שבנתה בעשר אצבעות.

תוסיפו את העובדה שחלקים נרחבים בסרט מצולמים כאגדת ילדים סוריאליסטית (בסצינה אחת לורנס אפילו פוצחת בשיר), עם קריינות רקע אותה מספקת סבתה האהובה של ג'וי (העובדה שהדמות מתה באמצע הסרט לא מפריעה לה להמשיך לדבר), ותקבלו מוצר כריסמס הוליוודי קלאסי שאכן יצא לבתי הקולנוע ביום חג המולד.

לסיכום: לורנס מצוינת בדרמה מתקתקה עם הפי-אנד ידוע מראש, שרק מתחפשת פה ושם לסאטירה.

קשור: הסרטים שחייבים לראות לפני שהשנה מסתיימת... 10 הסרטים שיגרפו את רוב המועמדויות החשובות בטקס פרסי האוסקר 2016. מבקר הקולנוע של IsraeliLifeUSA.com ממליץ על מיטב סרטי עונת החגים

לכל הכתבות החדשות

openx: 111}

הוסף תגובה חדשה