התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

ארועים - יוצאים לקולנוע

צפייה ביתית: כל הסרטים שהחמצנו בקולנוע, במבחן הכורסא
מאת: טל פרי, כתבנו לענייני תרבות | פורסם: 15.02.2016 16:49
מהטובים ביותר (Bridge of Spies ו-Suffragette) לטובים פחות (Truth ו-Rock the Kasbah), טל פרי מבקר 8 סרטים חדשים שאפשר לראות בבית

Bridge of Spies (גשר המרגלים).

סרטו האחרון והמשובח של הבמאי המאסטרו סטיבן שפילברג, עם טום הנקס באחד מתפקידיו הטובים ביותר. דרמת ריגול המבוססת על אירועים אמיתיים שהתרחשו בשנת 1954, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות. הנקס מגלם את ג'ים דונובן, עורך דין אמריקאי המתמחה בתביעות ביטוח, אך מתבקש לשמש סנגור עבור רודולף אייבל, מרגל סובייטי שנלכד בידי ה-CIA בברוקלין. החלטתו של דונובן לקחת את התפקיד ברצינות, ולספק לאייבל הגנה ממשית במקום לתפקד כבובה במשפט ראווה מבוים, הופכת אותו בין לילה לאויב הציבור עד שתקרית דיפלומטית חדשה טורפת את הקלפים ומשגרת אותו אל לב המאפליה בברלין. שפילברג ביים דרמה מרתקת המתפתחת לאיטה ושמה דגש על שני האלמנטים הכה חסרים בקולנוע העכשווי: משחק ותסריט (בכתיבתו שותף ג'ואל כהן).

לסיכום: שחזור עילאי של תחושת הפרנויה העולמית בשנות ה 50' של המאה שעברה, באחד הסרטים הטובים של השנה. תזמון: 142 דקות. לביקורת מורחבת

Freeheld (לאהוב אותה).

הדרמה שביים פיטר סולט, על פי סיפור אמיתי ששימש השראה לסרט דוקומנטרי עטור פרסים, הייתה אמורה להיות שחקנית מרכזית בעונת הפרסים הנוכחית אך בפועל נשכחה במהרה ולא בצדק. למרות כמה פגמים בולטים, ומשחק אובר-דרמטי וסוחט דמעות בכוח של ג'וליאן מור, יש בסרט לא מעט רגעים נוגעים ללב. לורל הסטר (מור) היא שוטרת וותיקה החיה באושר עם בת זוגה הצעירה סטייסי (אלן פייג') עד שבגופה מתגלה מחלת הסרטן. בעוד סיכויי ההישרדות שלה מדרדרים, לורל יוצאת למאבק נגד שלטונות המחוז המסרבים להכיר בזוגיות שלה כרשמית ומחייבת חוקית, כדי שסטייסי תקבל את תשלומי הפנסיה שלה לאחר מותה. ההכרעה בפרשה הפכה, בדיעבד, אבן דרך במאבק להכרה בנישואים חד מיניים בארצות הברית. מייקל שאנון נפלא בתפקיד דיין וולס, שותפה הנאמן של לורל במשטרת ניו ג'רזי, וגם סטיב קארל מופיע כפעיל צעקני למען זכויות הקהילה הגאה.

לסיכום: סוחט דמעות כהלכתו. תזמון: 103 דקות.

Man Up (דייט בהפתעה).

קומדיה רומנטית בריטית מקסימה, המתרחשת כולה במהלך ערב אחד ונשענת על הכימיה המתפרצת בין שני כוכביה: סיימון פג ולייק בל. ננסי (בל) היא עיתונאית בת 34, ורווקה בודדה המתקשה למצוא את הגבר המתאים. ככל שהשנים חולפות ליבה נאטם, והיא בונה סביבה חומת ציניות ונוירוטיות. ג'ק (פג) מנסה להחלים מנישואים כושלים, ומתפתה לקבוע בליינד דייט בתחנת ווטרלו בלונדון. מפגש מקרי של ננסי, במהלך נסיעה ברכבת, עם צעירה אופטימית המתעקשת להעניק לה ספר הדרכה לחיים מאושרים יותר, מסתיים במפגש בינה ובין ג'ק החושב בטעות שהיא הנערה לה הוא ממתין.

לסיכום: לא ממציא שום דבר חדש, אבל עשוי היטב בתחומו ובעיקר מאד מצחיק. תזמון: 88 דקות.

Suffragette (סופרג'יסטיות).

עוד דרמה היסטורית שנשכחה מלב בעונת הפרסים הנוכחית, ועדיין יעילה וראויה בשל הנושא החשוב: מאבקן של נשים לשיווין זכויות ובראשן ההצבעה בבריטניה של תחילת המאה שעברה. קארי מוליגן, השחקנית עם הבעת היגון התמידית (והפעם זה מתאים לדמות), מגלמת את מוד ווטס. צעירה העובדת ככובסת קשת יום ומנוצלת פיזית ונפשית במפעל הנשלט בידי גברים אטומי לב. בעל כורחה היא הופכת פעילה נלהבת בתנועת הסופרג'יסטיות, שתמכה במעשי אלימות והרס כניסיון נואש לזכות בהכרה ובתמיכה ציבורית. הלנה בונהם קרטר מצוינת כפעילה מרכזית נוספת, כמוה ברנדון גליסון כשוטר הממונה על החקירה נגד הסופרג'יסטיות, ואפילו מריל סטריפ מגיחה בהופעת אורח קצרה.

לסיכום: לא להאמין שזו הייתה המציאות לפני פחות מ-100 שנים. תזמון: 106 דקות.

The Last Witch Hunter (צייד המכשפות האחרון).

פנטזיית אקשן בכיכובו של ווין דיזל, המנסה להוביל שובר קופות בדמות שונה מדומיניק טורטו הנצחי, גיבור סאגת "מהיר ועצבני" הבלתי נגמרת. למרבה הצער, זה לא ממש הצליח לו. קולדר (דיזל) היה בעל ואב אוהב, ולוחם נערץ, עד שקולל בידי מכשפה רגע לפני שחיסל אותה. 800 שנה אחרי הוא חי בניו יורק המודרנית, חסין מפגעי הזמן, וממשיך לצוד את נציגי כוחות האופל. עזר כנגדו הם כמרים שהכנסייה מכשירה במיוחד בכל דור תחת הכינוי "דולן". כאשר חברו היחיד, הדולן ה-36 (מייקל קיין), נכנס לתרדמת בעקבות מפגש עם רוע עתיק יוצא קולדר למסע נקמה ההופך לאתגר הגדול ביותר בחייו הארוכים. לצידו כומר צעיר (אלייג'ה ווד) המתמנה לדולן ה-37, ומכשפה אדמונית המוכנה לערוק לצד של הטובים (רוז לזלי).

לסיכום: לא רע כבידור קליל אבל גם לא הרבה יותר מזה. תזמון: 106 דקות.

Truth (אמת).

דרמת העיתונות Spotlight הפכה לאחת המובילות בעונת הפרסים הנוכחית של תעשיית הקולנוע, אך סרטו הראשון כבמאי של התסריטאי ג'יימס וונדרבילט החמיץ בכל החזיתות. גם כישלון מסחרי מוחץ וגם תגובות קרירות של המבקרים. זאת למרות מקבץ מרשים של כוכבים בראשם קייט בלנשט, רוברט רדפורד, דניס קווייד, טופר גרייס ואליזבת מוס. גם בסרט הנוכחי מנסה קבוצת עיתונאים חוקרים לחשוף שערורייה גדולה, במקרה זה הרקורד הצבאי המזויף של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש המתמודד על תקופת כהונה שנייה. ואולם, אחרי חשיפת התחקיר ברשת CBS מתחילה מתקפת תדמית אגרסיבית נגד ממצאיו המאיימת על מעמדו של שדרן הטלוויזיה המיתולוגי דן ראתר (רדפורד) והמפיקה הראשית שלו מארי מייפס (בלנשט).

לסיכום: החמצה גדולה? לא נכחיש זאת. תזמון: 125 דקות.

Rock the Kasbah (רוק בקסבה באפגניסטן).

בארי לווינסון היה פעם אחד הבמאים האיכותיים בהוליווד ("דיינר", "בוקר טוב וייטנאם", "איש הגשם"), אך בשנים האחרונות הוא מדרדר מדחי אל דחי ובסרט הנוכחי גורר לתהום גם את ביל מארי, בהופעה שהיה שמח למחוק מהרזומה המרשים שלו. אם ב"בוקר טוב וייטנאם" לווינסון הפליא לבקר את האבסורד של הנוכחות הצבאית האמריקנית במזרח הרחוק, בסרט הנוכחי הוא מנסה לעשות אותו הדבר לאפגניסטן, ואיזה הבדל תהומי באיכות ובביצוע. ריצ'י לנץ (מארי) הוא אמרגן עלוב המסכים בעל כורחו להשתתף בהפקת מופע סוג ז' לחיילים המוצבים בקאבול, אך הזמרת הכושלת שלו נוטשת אותו בדקה התשעים. כאשר נדמה שהכול אבוד מגלה לנץ במקרה נערה מקומית עם קול מופלא (השחקנית הערבייה-ישראלית ילידת נצרת ליאם לובני) ומחליט להריץ אותה כמתחרה בגירסה האפגאנית של American Idol.

לסיכום: מיותר בכל קנה מידה. תזמון: 106 דקות.

Our Brand is Crisis (משברים בע"מ).

הכישלון הגדול ביותר של השחקנית סנדרה בולוק בשנים האחרונות. סרטו של הבמאי דייויד גורדון גרין אמור היה להיות סאטירה פוליטית, המבוססת על המעורבות (האמיתית) של יועצים פוליטיים מארצות הברית בבחירות במדינות בדרום אמריקה. התוצאה, בפועל, היא סרט מבולבל ומאד לא מצחיק במרכזו גיבורה אכולת רגשי נחיתות ושונאת אדם שבלתי אפשרי לחבב או להזדהות איתה. ג'יין בודין (בולוק) היא יועצת פוליטית מצטיינת שפרשה אחרי משבר נפשי שעברה, אך משתכנעת לשוב לעבודתה ולסייע למועמד שנוי במחלוקת להפוך לנשיא החדש של בוליביה אחרי שהיא מגלה שיריבה המקצועי המר פאט קנדי (בילי בוב טורנטון) עובד עבור המועמד המתחרה.

לסיכום: בדיוק כשחשבנו שכל דבר שסנדרה בולוק נוגעת בו הופך לזהב. תזמון: 107.

לעוד ביקורות סרטים חדשים ולצפייה ביתית, מאת טל פרי

לכל הכתבות החדשות

הוסף תגובה חדשה