התקשרו איתנו | הצטרפו לרשימת התפוצה  |   | 

העולם היהודי

הסיפור המופלא של החייל היהודי האמיץ ויליאם שמין
מאת: דוד חריש | פורסם: 02.06.2015 20:55
כמעט 100 שנה מאז שקופח בשל יהדותו, הוענק העיטור האמריקני הגבוה ביותר למשפחתו של הסמל שביצע מעשה גבורה בלתי נשכח בקרב היסטורי שהכריע את מלה"ע הראשונה

החייל היהודי האמיץ ויליאם שמיןהחייל היהודי האמיץ ויליאם שמין (בתצלום למעלה), ובנותיו, אלסי ולינה, מקבלות את אות הגבורה שנשלל ממנו בשל יהדותו, מידי הנשיא אובמה ונציג צבא ארה"ב בבית הלבןבנותיו של החייל היהודי האמיץ ויליאם שמין, אלסי ולינה, מקבלות את אות הגבורה שנשלל ממנו בשל יהדותו, מידי הנשיא אובמה ונציג צבא ארה"ב בבית הלבן

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, העניק מדליה של כבוד - Medal of Honor, העיטור האמריקני הגבוה ביותר לגבורה, לחייל יהודי שלא קיבל את העיטור, למרות מעשה גבורה שביצע במלחמת העולם הראשונה, בשל יהדותו.

לקח לצדק לנצח 97 שנים, ואת עיטור התהילה שהגיע עוד ב-1918 לסרג'נט ויליאם שמין (William Shemin) קיבלו מידי הנשיא 2 בנותיו, אלסי שמין-רות' ואינה בס, בשנות ה-80 לחייהן.

שמין נולד בעיר Bayonne שבניו ג'רזי בשנת 1896, אך גדל ברובע ברונקס בניו יורק. הוא התגייס לצבא האמריקני באוקטובר 1917 לאחר שארצות הברית 'הצטרפה' למלחמת העולם הראשונה שהשתוללה באירופה. הוא סיים טירונות במחנה גרין שבצפון קרוליינה והוצב כרובאי בגדוד חי"ר שנשלח להילחם בצרפת בקרב ההיסטורי Aisne-Marne, ששבר והסיג את הגרמנים מצרפת ונחשב לאחד הקרבות המכריעים של מלחמת העולם הראשונה.

במהלך הקרב האכזרי, שנמשך ימים רבים, שימן טיפס שוב ושוב מתוך תעלות הקרב אל שטחים פתוחים, כשהוא חושף את עצמו שוב ושוב לאש מקלעים כבדים ורובים, בנסיונותיו להציל פצועים. לאחר שמפקד המחלקה נהרג, שמין תפס פיקוד תחת אש והמשיך את המתקפה, עד שנפצע בעצמו מרסיסים בראשו ובגופו ב-9 באוגוסט 1918.

לאחר הקרב הוא אושפז למשך 3 חודשים, אך התעקש שלא להתפנות חזרה הביתה ולהשלים את מלוא שירותו הצבאי. הוא הצטרף ליחידתו שפעלה כחוד החנית בכיבוש בלגיה וגרמניה - מהלכים שהביאו לסיום המלחמה.

שיקול דעת מוטעה

"ויליאם סיכן את חייו כדי להציל חיים של אחרים", אמר אובמה בטקס בבית הלבן. "אף פעם לא מאוחר מדי להגיד על כך 'תודה'".

כאמור, לאמיתו של דבר, זה לקח כמעט מאה שנה ומאבק לא קצר: למרות שהומלץ ע"י חייליו ומפקדיו לקבלת אות גבורה, הצבא האמריקני מודל שנות ה-20 של המאה הקודמת הסתפק במתן אות גבורה מישני לגיבור היהודי. לכל מי שהכיר אותו בזמן המלחמה היה ברור שאלמלא יהדותו, אם למישהו מגיע עיטור הגבורה האולטימטיבי מדי הנשיא זה ליהודי הלוחם שימן.

סיפור גבורתו של החייל היהודי פורסם ונפוץ בקהילה היהודית בארה"ב, אבל רק לאחר מותו החלו בני משפחתו, בעזרת ארגונים יהודיים ומגובים במסמכים היסטוריים, לדרוש את העיטור שהגיע לו.

חקירת הצבא אישרה בחצי פה, שהיה שיקול דעת מוטעה, שאולי נגרם בשל דתו של סרג'נט שימן, ובאופן חריג ביותר התבקש הקונגרס לאשר לנשיא אובמה להעניק את עיטור התהילה לשארי משפחתו, שכן ע"פ החוק אות גבורה יכול להינתן רק 5 שנים לאחר ביצוע מעשה הגבורה.

לאחר שירותו הצבאי, שמין למד באוניברסיטת Syracuse ועסק רוב חייו בעסק גינון שהקים ברובע ילדותו ברונקס. 3 ילדים נולדו לו, והוא נפטר בשנת 1973.

קיראו עוד על חייו וגבורתו של ויליאם שמין

לכל הכתבות החדשות

צילומים: צבא ארה"ב, הבית הלבן

הוסף תגובה חדשה